תקציר:
"שנה שלישית. התמונות במצגת לא משתנות, מה שמשתנה זה המנגינה. למדתי שמאגר הדמעות הוא אינסופי - תמיד יש להן אותו הטעם, מה שמשתנה זה עוצמת הזרימה שלהן. שנה שלישית. נראה שהפנמתי את העובדה שגיל-עד לא יחזור, מה שמשנה את המציאות היומיומית זה נקודת המבט שלנו. כמו תינוק שנולד או אדם שנפצע, אנחנו לומדים ללכת מההתחלה, מה שמשתנה זה הכוח שלנו ואורך הרוח שלי לכל זה. שנה שלישית. הזמן מאבד לעתים מהמשמעות שהיתה לו, מה שמשתנה זה התוכן, השפה, המילים שאנו מוצאים כדי לבטא את עצמנו. השכול והאובדן מלווים אותי יום-יום בכל צעד ושעל, מה שמשתנה זה ההבנה שאפשר לחיות חיים מלאים למרות זאת, לצד זה". שלוש שנים לאחר רצח שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, מוציאה בת גלים שער אימא של גיל-עד ספר על תקופת החטיפה, רגעי האימה, הבשורה הקשה מכל והחיים שאחר כך, ללא גיל-עד.

עותקים